"חיים כל יום, מתים פעם אחת"

אורי, בנם של נעמי וחגי, אחיה של יובל, נולד בפתח תקווה בל‘ באדר א‘ תשס“ג )4 במרץ 2003(, ובהיותו בן חמש עבר עם משפחתו להרצלייה. למד בבית הספר היסודי לב טוב בעיר, בחטיבת הביניים זאב ובתיכון הראשונים, והיה תלמיד מצטיין. מגיל צעיר הכול כינוהו בשם משפחתו, ג‘רבי.
כשהיה אורי בן שמונה החל להתאמן במרכז הטניס בני הרצליה, ובתוך זמן קצר הפך לשחקן טניס תחרותי ואחד השחקנים הבולטים במועדון. כמו כן עסק בתחומי ספורט נוספים. אורי בלט בהיותו צעיר הישגי ונהג לומר פעם אחר פעם: ”מי שלא מסתכן, מסתכן בחיים של בינוניות“.

אורי היה חניך בשבט רשפים של תנועת הצופים בהרצלייה. הוא התאפיין ברגישות רבה לזולת, ואף סייע לתלמידים שחוו חרם או נידוי חברתי. כשהיה בן שש־עשרה וחצי פרש מתחום הטניס לצורך אימוני הכנה לצבא. בהתחלה השתלב באימונים במועדון קרוספיט בהרצלייה, ולאחר זמן קצר החל להתאמן במסגרת תנועת חמש אצבעות, והתמיד בכך קרוב לשנתיים.

עם סיום לימודיו בתיכון בהצטיינות התגייס לצה“ל ב־16 באוגוסט 2021, שירת בפלחה“ן גבעתי (פלגת חבלה והנדסה), ולאורך שירותו השתתף במגוון אירועים מבצעיים. במהלך שירותו הצבאי הכיר את חן, והשניים תכננו עתיד משותף. באחד משיריו כתב לה: ”הרי הבטחתי, את מקודשת לי, / בעלך, אהובך איך שתבחרי. / כל יום לא יכול להפסיק לדמיין / את הרגע שנתחתן. / יש שיגידו: שלושה חודשים?! / אני יודע שזו אהבה של פעם בחיים. / אני אהיה בסדר, אני מבטיח, / אני עם צלף שמרתיע אבטיח. / צלף אימתני שיודע לחסל, / מי שיעמוד יחטוף ויקבל. / אל תדאגי לי יותר מדי / ואם כן אז עד מתי? / חודש, חודש
וחצי. טוב, אולי חודשיים / נעשה דייט נחמד בירקון על אופניים“.

ב־17 בינואר 2024, בלילה שבין שלישי לרביעי, יצא אורי עם הכוח למשימה נועזת ומורכבת בח‘אן יונס שבדרום רצועת עזה. בפעילות בעומק שטח האויב נתקל הכוח, סיכל וחיסל עשרות מחבלים. בפעילות זו נפצע אורי אנוש והובהל לבית החולים סורוקה בבאר שבע. בח‘ בשבט תשפ“ד, 18 בינואר 2024, לאחר יותר מיממה שבה נלחם על חייו, נקבע מותו של אורי. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהרצלייה. עמו נפל בקרב חברו סמ“ר אוריה איימלק גושן הי“ד.