ליאור, בתם של רחל ואופיר, אחותם של עדן, גלעד ועמרי, נולדה בבאר שבע בכ‘ בתמוז תשס“ד (9 ביולי 2004), וגדלה והתחנכה בדימונה. בצעירותה התנדבה בסניף מד“א המקומי, וחלומה הגדול היה להיות רופאה מנתחת. בלימודיה בתיכון דרכא זינמן בעירה הצטיינה בלימודי כימייה וביולוגיה.
עם גיוסה לצה“ל שובצה ליאור בתפקיד סמלת מבצעים בבסיס אורים שליד אופקים. מפקדיה וחבריה סיפרו שמהרגע שהגיעה לחמ“ל הביאה עימה אור עצום, מקצועיות, מסירות יוצאת דופן ואהבה לחבריה לשירות. גם בזמן שירותה המשיכה להתנדב במד“א.
בימים שקדמו למתקפת חמאס בשמחת תורה תשפ“ד, 7 באוקטובר 2023, שהתה ליאור בביתה בחופשת מחלה, אולם היא החליטה לחזור לבסיס לפני החג: ”איך אני יכולה להשאיר את החברים שלי לבד ולתת להם לעשות משמרות ארוכות יותר בגלל שאני לא שם?“ אמרה לאימה. בשש וחצי בבוקר התעוררה לקול האזעקות ורצה לחמ“ל.
כשהבסיס הותקף היא התנדבה לעזור לחייל שהיה לכוד לבדו במיגונית, אך בדרכה אליו ירו בה מחבלים.
ליאור הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בדימונה.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
