אלמוג, בן למאיה וסימן טוב, אח ליצחק, סהר, גילי, רואי ואיתי, נולד בט“ז בטבת תשס“ה (28.12.2004) וגדל בקיבוץ חמדיה. אלמוג היה נער של נתינה וחסד, רגיש ויפה נפש. הוא הרבה לטייל בארץ לאורכה ולרוחבה מוקף בבני משפחה וחברים.
מערכת היחסים של אלמוג עם מערכת החינוך ידעה עליות ומורדות. הוא סיים את לימודיו בבית ספר עמק יפה, וידע שנתוני הגיוס שלו לא יאפשרו לו לממש את חלומו:
לשרת שירות משמעותי באחת היחידות המובחרות של צה“ל. אלמוג נאבק ועשה כל שביכולתו כדי לשפר את נתוני הגיוס שלו.
ביום 15.8.2023 התגייס לצה“ל והחל בתהליך ההכשרה כלוחם בסיירת גבעתי, חלומו היה להפוך לקצין ביחידה. אלמוג הפך ללוחם נחוש ומסור המוערך על מפקדיו וחבריו לנשק. בביקורו האחרון הספיק לבקש שאם חלילה יארע לו הנורא מכול, ייקבר בהר הרצל.
ביום ד‘ בסיוון תשפ“ד (10.6.2024) אלמוג נהרג במהלך פעילות מבצעית ברפיח. לאחר מותו, החליטו הוריו לתרום את איבריו. הוריו הדגישו ש“אלמוג היה ילד של נתינה. תרמנו ואנחנו יודעים שזה מה שהוא היה רוצה“.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
