גאיה, בתם של סיגל ואבי, אחותם של עידו ונֹגה, נולדה בקריית אונו בט“ו בכסלו תש“ס (23 בנובמבר 1999). היא גדלה בקריית אונו ולמדה בבית הספר היסודי עלומים ובתיכון בן־צבי בעיר.
גאיה התייחדה בטוּב לב, ברגישות ובערכיות. יופייה הרב ואצילותה בלטו למרחוק, וצחוקה המתגלגל הדביק את כל הסובבים. בני משפחתה נהגו לכנותה ”פרינצ‘יפסה“. היא הייתה חברה בתנועת הצופים, הדריכה בתנועה והשתתפה בחוגי ריקוד, היפ־הופ וטניס.
לאחר תום לימודיה התקבלה גאיה לקורס חובשים קרביים ושובצה לשירות צבאי בחטיבת הקומנדו ביחידת דובדבן. מפקדה הישיר כתב עם שחרורה: ”גאיה היא אדם ערכי, אשת צוות, מנוסה, מקצועית ונאמנה מאוד, שבמהלך היכרותנו היוותה מודל לחיקוי בעבור משרתים רבים ביחידה ואף לי באופן אישי. לא אגזים אם אומר כי גאיה מהווה בראייתי דוגמה לסטנדרט הטיפול הרפואי שמצופה שיקבל חייל בצה“ל“.
בדצמבר 2021 יצאה גאיה לטיול בדרום אמריקה וגילתה עולם שלם של נופים, תרבויות ואנשים. עם שובה ארצה תכננה להתחיל בלימודי מִנהל עסקים במכללה האקדמית אונו. והייתה צפויה להתחיל את לימודיה ביום 18 באוקטובר 2023.
בשבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פחות משעתיים לפני פריצת מתקפת חמאס הגיעה גאיה עם חברתה רומי גונן למתחם פסטיבל נובה סמוך לקיבוץ רעים. גאיה ורומי ניסו להימלט. ידידה, בן שמעוני, ניסה לחלץ אותה, את רומי ואת אופיר צרפתי. רומי נפצעה בידה ונלקחה לשבי ברצועת עזה. גאיה, אופיר ובן נרצחו. גאיה הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון בפתח תקווה.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
